מה עושים כדי (או בכדי) לבער (או להכשיר) את השרץ 'בכדי' ? 

מה עושים כדי  (או בכדי)  לבער (או להכשיר)  את השרץ  'בכדי' ?

(מסע גילוי קטן, לא מחקר של ממש, בעקבות השימוש במילה 'בכדי', כתיאור תכלית)

כעורכת לשון אני מודעת לאי תקינותה של בכדי לציון תיאור תכלית, ואני מקפידה לבערה באדיקות מכל טקסט עיוני שאני עורכת. אולם תפוצתה הנרחבת כל כך בטקסטים בני זמננו גרמה לי לתהות על מקור הטעות המושרשת כל כך, בעיקר בטקסטים עיוניים ובטקסטים שרמת הלשון בהם גבוהה.

המילה בכדי מקורה בלשון חז''ל, והיא נוצרה מהמילה כדי המקראית שמשמעותה היא במידה מספקת (די) בתוספת  אות השימוש כ, למשל במשפט ''ומצא כדי גאולתו''(ויקרא כה 26).  חז''ל הוסיפו את אות השימוש ב למילה  כדי :  לא יעשה אדם גורן קבוע בתוך שלו אלא אם כן יש לו חמישים אמה לכל רוח ומרחיק מנטיעותיו של חבירו ומנירו בכדי שלא יזיק (בבא בתרא, פרק ב, משנה), אך תוספת זו לא שינתה את  תפקידה של המילה כתיאור מידה.

עם זאת, מצוין במילון אבן שושן שהמילה כדי קיבלה משמעות נוספת של תיאור תכלית בתקופת התלמודים.  ייתכן שעובדה זו, לצד העובדה שקורא תמים עשוי לטעות ולראות במילה בכדי תיאור תכלית גם במשפטים כבמשפט שהובא לעיל:  מרחיק את נטיעותיו... למען לא יזיק, הן המקור לשיבוש הנפוץ.

היכן התחיל השיבוש? האם הוא באמת נפוץ כל כך כפי שנדמה לי?

חיפוש המילה כדי בגוגל מעלה 118,000,000 תוצאות, ואילו המילה בכדי (עם מירכאות, כדי שלא תכלול בתוכה גם את כדי) מניבה 19,400,000 תוצאות ומראה שלא מדובר בשיבוש זניח (אף כי יש לקחת בחשבון שגם במילה כדי וגם במילה בכדי עשויות להיכלל מילים ככדי, בכדי, בכדי ועוד,  ויש להתייחס למספרים אלו כתמונה כללית בלבד).

בחנתי מעט מהתוצאות הרבות שקיבלתי. התחלתי בעיתונות  ובמסמכים רשמיים, שבהם נדרשת שפה תקינה, ובשירים בני זמננו, העשויים  להניב בקלות רבה יותר ייצוג לתקופה רחבה מזו שתיוצג בעיתונות ובמסמכים . (בחיבור זה הבאתי מעט מהדוגמאות. רשימה נרחבת יותר לכל סוגי הדוגמאות ניתן למצוא באתר שלי, שכתובתו מופיעה בסופו של המאמר).

עיתון הארץ המקוון נבחר לייצג את העיתונות.  מצאתי  בארכיון המקוון שלו עשרות דוגמאות לשימוש במילה בכדי לתיאור תכלית.  הנה שלוש מהן:

הגורם האמיתי לגל השביתות בארץ – איל גבע

צריך להיות עיוור מוחלט בכדי לא לראות את הקשר בין האינפלציה בשכר אלה המכונים ... האחרונים. צריך גם להיות בעל חוש צדק מסוים מאוד בכדי לקבל עולם שבו עובד סוציאלי העושה לילות כימים ... המרווחות.

לא צריך להיות סוציאליסט בכדי לראות את הבעיה הגדולה כאן. גם ליברל אמיתי יסכים ...

אני ועני - חמץ שגיא

לצהריים הכוללת סושי ויין משובח, לא נדרש הרבה בכדי שאלפי מובטלים ירגישו את קו העוני לוחץ את ראשם כלפי ... שקל לצהרים הכוללת סושי ויין משובח, לא נדרש הרבה בכדי שאלפי מובטלים ירגישו את קו העוני לוחץ את ראשם ... אמר לי מישהו: "אולי צריך להחזיר את הבריטים בכדי לארגן בישראל תחרות אמיתית בתקשורת...

 חוויה לעין ולאוזן - דני קרוון

…שונים ואנו מתבשמים מיופיין ונודדים הרחק בכדי לראותן. כבר ברנסאנס הוגדרה האדריכלות כאם האמנויות. אין ... שירתו את האדם משחר היותו, האחת בכדי לסוכך עליו והשנייה בכדי לשמש לו כשפה. האנושות לא העדיפה מעולם את ... חברתה. לכן, אין לפגוע ואין להרוס את הארכיטקטורה בכדי לשפר, כביכול, את יכולת הקליטה של המוסיקה. מה ... דיזנגוף שאותם מבכים עד היום. חייבים לעשות הכולבכדי למנוע את הרס ההיכל. הכותב הוא פסל היכל התרבות תל ...

משרדי הממשלה נבחרו כיעד לבדיקת מסמכים רשמיים או הודעות 'מטעם'. ביעד זה היה השלל צנוע יותר, אך גם כאן לא התקשיתי למצוא דוגמאות.  הנה שלוש מהן:

משרד החינוך – אתר מנהל חברה ונוער

בכדי לייחד לאנשי החינוך במת דיון, בכדי לבסס את מעמדם של המורים והמחנכים בתהליכי גיבוש זהות וכן בכדי לשמר איכותם של בוגרי בתי הספר הציונים דתיים, נדרשים המחנכים ללבן סוגיות זהות בינם לבין עצמם ורק אחר כך עם תלמידיהם. לשם כך נכתבה תוכנית חדשה זו "ציונות דתית במבט שני" עבור ציבור המורים. תוכנית זו מצטרפת לתוכנית החינוכית "בנתיבי הציונות הדתית" המיועדת לבני הנוער.

משרד המשפטים – רשם הפטנטים

לא נראה כי יש בטענות האמורות בהודעות ההתנגדות בכדי להכריע  בענייננו, וכפי שיפורט להלן, ההכרעה בעניינים שלפנינו תהיה כנראה לפי תחולתו של ההסכם בין הצדדים על המקרים שבפנינו, לפיכך אסתפק בציון הטענות כאמור לעיל.

משרד האוצר הודעה לעיתונות

הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון פרסם טיוטת חוזר בנוגע למגבלות על עריכת הסכמים למתן שירותים בין יועץ פנסיוני לבין גוף מוסדי: תימנע זיקה בין יועץ פנסיוני ליצרן פנסיוני בכדי להבטיח ייעוץ אובייקטיבי ללא ניגודי עניינים

היעד הבא היה מנוע החיפוש של אתר שירונט, שבו קיוויתי למצוא שירים מתקופות שונות של העברית החדשה.  חיפושי העלה יותר מ- 50 תוצאות, ביניהן לפחות 30 שירים שבהם מופיעה המילה בכדי כתיאור תכלית.  הנה שורות מכמה מהם:

על קו הזינוק - מיכה שיטרית

על קו הזינוק לפני המרוץ 
בו אני ואת עומדים לרוץ 
בכדי לשבור 
את השיא שלי ושלך 
שהוא לא גבוה ולא נמוך

ואיך שלא  - אריאל זילבר

שקט עכשיו... 
וכל אחד עסוק בענייניו 
אל הרופא הכי טוב במדינה 
בכדי לחשוף עד הסוף 
אך התמונה לא משתנה 

עוד נגיעה -  ארקדי דוכין

עוד נגיעה ועוד עצב 
הכול כאן מוכר בעצם 
אנחנו ביחד 
בכדי לחיות לנצח 
עוד רגיעה ועוד כוח 
ועוד נטייה לשכוח 
אנחנו ביחד 
בכדי לחיות ולא לברוח

סיום -  אלתרמן

דעות והסברות קבל מן העיתון 
אך אצלנו בוא קבל זריקה של מבסוטון 
את הרע צריך לראות כדי להלחם בו 
על הטוב צריך לשמור בכדי להתנחם בו

בכדי אצל אלתרמן? מאחר שהטקסטים הועתקו מאתר שירונט, ניתן היה לחשוד שמקור הטעות הוא בהקלדה שגויה או בביצוע השיר, לכן החלטתי לבדוק  אם המילה מופיעה בשיר כפי שהודפס במקור[1]

והנה מה שמצאתי:

סיום

יש אדם רואה הכול  באור ורוד?ורוד –

זה לא טוב, אומרים כולם, אפילו רע מאוד!

יש אדם רואה הכול באפלה קודרת –

זו אותה המחלה, רק בצורה אחרת!

            אל תרכיבו משקפיים

            לא קודרות ולא שמחות,

            הסתכלו נא בעיניים,

            בעיניים פקוחות

אל תאמרו :  אנחנו עוד בארץ רק מיעוט

דווקא פה אולי מוצדקת האופטימיות!

אל תאמרו:  ציון, רקדי ומזמורים הנעימי –

דווקא פה מוצדק מעט הרגש הפסימי!

ידיעות והסברות קבל מן העיתון

אך אצלנו בוא קבל זריקה של מבסוטון!

את הרע צריך לראות בכדי להילחם בו,

את הטוב צריך לשמור בכדי להתנחם בו!

            אל תרכיבו משקפיים...    

אכן, בכדי חוגגת פעמיים בשירו של אלתרמן. אמנם זהו שיר מתוך הפזמונים ושירי הזמר שלו, שאופיים דבור וקליל יותר בהשוואה לשיריו הליריים, אך הימצאותה של המילה בשיר מעידה על השימוש בה גם בתקופתו של אלתרמן. ואם כן, הצעד ההגיוני הבא היה לפנות   לפרויקטבן יהודה כדי לבדוק את השימוש בצורה זו אצל כותבים מתקופתו של אלתרמן ומתקופות קודמות יותר של העברית החדשה.

חיפושיי העלו עשרות דוגמאות של טובי הכותבים של העת החדשה, ביניהם ביאליק,  ברנר,  גנסין, ש. בן ציון, פרישמן, א"ד גורדון, סוקולוב, ביילינסון, ז'בוטינסקי,  שלום עליכם (או מתרגמו),  מנדלי מוכר ספרים, ויתקין, צבי שץ, יוסף אליהו שלוש ואפילו הרצל (או מתרגמו) ומי לא – הנה מספר דוגמאות מהשלל:

מנדלי מוכר ספרים – בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה

ואל יחפוז להתשוטט שם דחוף ומבוהל בנשימה אחת, כשעדיין חשכו עיניו, בכדי שלא יארע לו מה שאירע לי, להיות מזיק וניזוק בבת-אחת;

הלועזים שבנו אמרו "ברוך דיין אמת" בפני כל, בכדי להראות לבאי-עולם, שאין לפניהם משוא-פנים ורחמים ואהבת אחים בדין, ויזכו על ידי מדה משונה ונפלאה זו למצוא חן ושכל טוב בעיני הבריות. 

היזהרו, רבותי, בכלים של פסח! – קרא הלועז בשעת הסעודה,  בכדי להתנאות לפנינו ביהדותו, הכלים הללו שאצלנו בידוע של פסח הם, והכוס הגדולה.

ח"נ ביאליק – על כנוס הרוח

מתוך הכרה זו הכרזתי על הרעיון, שהגיעה שעתה של האומה לשוב אל אותם הדרכים והשבילים שבהם נדדה בכל ימי קיומה ולאסוף את כל הזרעים שפיזרה בהם בעבר, בכדי שנציל מהם די מזון רוחני לפרנס את עצמנו בהווה ובעתיד. 

 יש וצריך להרוס בית-כנסת בכדי לבנות על מקומו בית-כנסת חדש. 

י"ח ברנר – ציונים

הם שולחים מומחים טכניים ואנשים בעלי כשרון סידורי בכדי להשתקע פה ולסדר קבוצות, קואופראטיבים, עבודות ציבוריות? לו היה כדבר הזה!... כל העבודות הקשות שאפשר להטיל על האישה, בכדי להתענג על הבטלה הנעימה, צריך להטיל – וחסל. 

ואם בארזים נפלה שלהבת – מה יגידו אזובי הקיר?  מה פלא שהשימוש בצורה זו רווח כל כך בימינו ונחשב בטעות (כך נדמה לי) לצורה גבוהה יותר ומשובחת יותר? – אם חלוצינו אימצו את המילה באהבה רבה כל כך, כנראה מהרמב"ם  (שגם אצלו מצאתי דוגמאות רבות) ומספרות ימי הביניים – מדוע לא נאמצנה גם אנחנו?

             הפניתי לאקדמיה ללשון העברית את שאלתי באלו המילים:

מעמדה של בכדי כתיאור תכלית 

האם יש התייחסות ברורה של האקדמיה לשימוש במילית בכדי כתיאור תכלית? בגלל השימוש הרווח כל כך בצורה זו היום חיפשתי את הסיבה במקורות של העברית החדשה בפרויקט בן יהודה ומצאתי עשרות דוגמאות לשימוש בצורה זו  כתיאור תכלית כמעט אצל כל הכותבים (ביאליק, ברנר, בן ציון, שץ, פרישמן, גורדון, סוקולוב, ז'בוטינסקי,גנסין ועוד...). האם אין מקום 'להכשיר את השרץ'?

הנה התשובה שקיבלתי:

האקדמיה ללשון העברית ממעטת לעסוק בענייני ניסוח. המזכירות המדעית רשאית להמליץ. בכדי לציון תכלית מאפיין את ספרות ימי הביניים, ונראה שבעקבות ספרות זו הכותבים שציינת השתמשו במילה. יועצי לשון, כידוע, נחלקים לטהרנים ולשאינם טהרנים.  הטהרנים יאמרו לך להוקיר רגלייך מן השימוש במילה בכדי  לציון תכלית, ואילו אחרים 'יכשירו את השרץ' כדברייך. אנשי המזכירות המדעית אינם משתמשים במילה בכדי לציון תכלית. ואלם הבחירה היא שלך, אם מן הטהרנים את או ממי שאינם טהרנים.

כמובן, בחירתי האישית אינה עומדת במוקד חיבור זה,  שכן כדי הקצרה והפשוטה עונה על כל דרישותיי.  במוקד עומד הקושי 'לבער את הנגע'  שחדר כה עמוק לכתובים שמהם ינקנו את שפתנו,  ובעקבותיו השאלה בדבר הכשרתו, שכן נדמה לי שהיום הוא ידוע כ'מוקצה' בקרב אנשי לשון בלבד.

[1]  לא ניתן להכניס צילום למאמר זה, לכן הקלדתי את השיר ע"פ חוקי הכתיב חסר הניקוד.   ניתן למצוא את השיר ב:   אלתרמן, נ', פזמונים ושירי זמר, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשל"ז, עמ' 72.,